יפתח בראודה / הייתי |
והייתי שם לגרגרים.
ומחיתני ממצחך כנגב זיעת
מאמץ אחרון של אריזת ארגזים.
הוראות לסבלים.
ובתום כל הלילות בגבעתיים,
כל הלילות הכתומים
ששמלתך הייתה בם
מוטלת על משענת כיסא
כקיסר אחרון ומודח.
למוד תורים ארוכים
באתי זעיר כמו אזרח.
הייתי האמירה בחצות, סמוך לכיור,
לרעותייך המתרצות.
אדון לעצמי בלבד
מובל אחרי כבוד
אל אחריתי הבודדה.
ואת היית עצובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|