יש לי אבא פסיכולוג.
יש לי אבא פסיכולוג שמתקן לאנשים את הרגשות.
כבר כשהיתי קטנה ידעתי שכשעוברים ליד חדר העבודה של אבא צריכים
להיות בשקט, כי אבא עובד.
את יודעת במה אבא עובד?
הוא פסיכולוג.
תמיד היו את אלה שאמרו "בואנה הוא משוגע אולי נשלח אותו לאבא
שלך?!". ולא תיקנתי אותם, למרות שידעתי שהאנשים האלה לא
משוגעים! לא, יש להם בעיות.
אני זוכרת שבכיתה ה' כשלמדנו על שאול ודויד, החלטתי שאני אהיה
פסיכולוגית, אני הבנתי את שאול כל כך!
הוא לא היה רע, הוא היה מתוסכל בגלל שהוא נבחר להיות המלך
הראשון, ועכשיו דויד בא לתפוס את המלוכה.
אני אהיה פסיכולוגית.
הגעתי לתיכון, והחלטתי להרחיב פסיכולוגיה.
כמובן, כי אני אהיה פסיכולוגית.

אתם מכירים את הביטוי "הסנדלר הולך יחף"?
אז ממש ככה, אבא שלי הולך יחף.
הלוך ושוב בחדר העבודה שלו חושב על ההרצאה הבאה שעליו לתת,
ורגליו יחפות.
הוא לא יודע שממש ככה, הוא יחף.
הבת שלו נמצאת בשירותים כורעת מול האסלה הפעורה לפניה ומקיאה
את נשמתה.
ממש ככה, אוכל היא לא מצליחה להקיא, היא לא מספיק מוכשרת
כנראה. אבל את הנשמה שלה? בקלות.
הילדה שלו לא משוגעת, לא! יש לה בעיות...
היא מסבכת את עצמה בקשרים שהיא יודעת שלא יצא מהם דבר
היא מפתחת תלות ריגשית באנשים שהיא יודעת שמחר כבר לא יהיו
לצידה
אבל הכל מספיק מתוסבך גם בלי עזרתה, כל המשפחה שלה בתהליכי
פירוק מתקדמים, היא לא אוהבת לדבר על זה אז לא נכנס לזה
עכשיו.
הרבה אנשים אומרים שהיא שרוטה
אבל האמת היא שהיא פשוט משוגעת.