גלית שימל / מסרגות |
בצמר ושתי מסרגות
כדי שעם שחר
הבוקר יפציע
ואני אתעורר עם חבר.
סרגתי אותו בכמה גוונים
שלא יהיה לי אפור
עם הרבה ורוד
וקצת צהוב
ותכלת של עננים.
התחלתי ממש מכפות הרגליים
ואפילו סרגתי לו לב
תפרתי לו בגדול זוג עיניים
וירדה לו דמעה, כנראה מכאב.
לפנות בוקר סרגתי לו פה
שיוכל לדבר ולצחוק
חברתי לו לגוף גם אצבעות ושתי ידיים
וסגרתי לו ספר - שיבין את החוק.
את הנפש בפנים לא הצלחתי לתפור
אפילו לא ידעתי את הצבע
והוא קצת כעס כשעשיתי בו חור
כי מחוג השעון התקרב כבר לשבע.
כל הלילה סרגתי לי ילד
בצמר ושתי מסרגות
והלילה היה רק בכי ושכול
רק גלילים של צמר
- בבוקר פרמתי הכל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|