אבי רז / תמונה |
נמות עכשיו.
האצבעות שנאה פרפרו, בינות לעלים,
לא עוד ינועו.
עיניים כבויות, שבנחת הרו אור,
ירחים תשעה ועבור.
והלב שפעם שפע פרחים,
נדמו פעמיו.
רק הרוח ששזרה פרחים על סיבי הקנבוס,
בינות לעלים, כותרת ואור,
ממשיכה לעבור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|