הידיים שצירו את הורדים,
נמות עכשיו.
האצבעות שנאה פרפרו, בינות לעלים,
לא עוד ינועו.
עיניים כבויות, שבנחת הרו אור,
ירחים תשעה ועבור.
והלב שפעם שפע פרחים,
נדמו פעמיו.
רק הרוח ששזרה פרחים על סיבי הקנבוס,
בינות לעלים, כותרת ואור,
ממשיכה לעבור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עים אני יכטוב
סלוגן אים
שגיהוט קטיב,
העורח יתכן לי
הותם?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.