סתיו אופק / מילים |
כל המילים כולן ברחו לי- אז בחצאי משפטים, ניסיתי.. הבדידות חונקת זה כבר הפך להיות הרגל כמו סיגריה וקפה בבוקר. לא במדוייק, אולי בערך, אני רוצה להוסיף שאני אוהבת אבל לא בטוחה, שאני יודעת איך מבטאים את כל העניין הזה של הרגשות. ואולי בעצם ניסיתי לומר איזה משל או למחות על עניין גדול או אולי סתם... לשתוק. כל המילים כולן ברחו לי, התפזרו ויצאו מהקשרן זה לא שיר, אפילו לא חרוזים, אלה הן מילים שאספתי וניסיתי להדביק למקומן. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|