אם אי פעם תמצאו קוסם ביער הגדול, תזכירו לו כי עדיין מחכה לו
שם ילדה שעדיין עצובה בלעדיו.

היא יצאה מבית הוריה והשאירה את הדלת מעט פתוחה, אולי עוד
תחזור בחזרה, אם לא תמצא את דרכה שם בחוץ.
הלכה ביער כמו ילדה אבודה, חשבה שלעולם לא תמצא את דרכה. היער
נראה כל כך גדול ואפור, ליבה קפא מפחד חשבה אולי תחזור, אך היא
כבר התחילה את דרכה, לא יכלה עכשיו לשוב אחורה.
פגשה בדרכה שדון קטן וחכם שהציע לה ללוות אותה, לארח לה חברה.
ענתה לשדון בחיוב לא כי הייתה כמהה לחברתו, אלא כי פחדה להמשיך
את הדרך לבד.
השדון היה חכם, סיפר מעשיות רבות ועזר לה ללמוד המון על היער
הגדול. היה לה טוב עם השדון -  נוחיות מסויימת, אך הרגישה שלא
כך צריך להיות, לכן נפרדו. ללא צער וכאב אמרו : היה נחמד וכאן
זה צריך להסתיים.
המשיכה את דרכה ביער האפל כבר ללא פחד. הלכה בבטחה, הכירה המון
חברים חדשים, אך משהו היה חסר לה ביער הגדול - הוא היה עדיין
חשוך וקצת משעמם. ידעה כי יכול להיות מואר ומעניין יותר.
המשיכה בדרכה, ורק קיוותה שיגיע האור ואכן כך קרה,
בדרכה פגשה קוסם נודע. היה מפורסם בתעלוליו וקסמיו הרבים,
הקסים אותה מן הרגע הראשון שעינה פגשו בעיניו, הוקסמו
והתאהבו.
הקוסם הוביל אותה ביער הגדול, הראה לה מקומות שלא ידעה על
קיומם, הראה לה את יופי היער ואת מרבית סודותיו. היער כבר לא
היה חשוך כבהתחלה, אלא מלא קסמים  ויופי מואר -  גם בלילה גם
ביום. עם הקוסם הגדול לא חשה לא קור ולא חום.
עם קסמיו הרבים שבה את ליבה ונתן לה הרגשה שלנצח הוא איתה.
יום בהיר אחד הקוסם נעלם. הילדה לא האמינה שכך עשה לה אהובה,
חיכתה וחיכתה אך הקוסם לא חזר. הילדה קפאה במקומה, הרגישה כי
רגליה לא זזות בילעדיו, איך תראה דרכה עכשיו? היער שב להיות
חשוך ומנוכר.
בכתה ימים שלמים על אובדן אהובה, לא רצתה להמשיך את מסעה.
אך לפתע שמעה ציפורים מזמרות לה שיר, וחיוך עלה שוב על שפתיה.
הילדה נזכרה כי לפני הקוסם הגדול היה לה די טוב, לא הרגישה
בודדה והיער לא היה כזה נורא.
חייכה והבינה כי את דרכה תהיה חייבת להמשיך גם בלעדיו. אולי
קוסמים לא יהיו יותר, אך היער מלא בנסיכים ומלאכים ואסור לה
לאבד תקווה.  יום אחד תמצא את מקומה מחוץ ליער הגדול ותמצא את
האור.
רק צריכה לזכור שהיא אמיצה להמשיך בדרכה לבדה. להבין כי לא
ישוב יותר, אך במקומו יבוא אחר.