"סיירת פרו ורבו מוכנה לצאת לדרך, המפקד!" צעק אחד הטירונים.
"תאסוף את כולם לתדריך יציאה, אני מיד מגיע", אמר המפקד, ששמו
חסוי עקב הסיווג הביטחוני ועל כן נקרא לו ז'. "או.קיי, ממקורות
המודיעין הסודיות שלנו נמסר כי הלילה סוף סוף אנחנו הולכים
לכבוש את היעד, נתחיל ברגע שאני אזדקף ולאחר חצי שעה של זיקפה
אני אשגר אתכם על פי המחלקות שאליהן מ"מ אשך 1 ומ"מ אשך 2
ציוותו אתכם. ברגע שאתם יוצאים מהחור של הכיפה, 'זרע לזרע
זאב', אני רוצה מלחמה, מכיוון שרק אחד מכם יוכל לזכות בפרס
הנכסף 'הביצית'. רובכם רכשתם ניסיון כאשר ראיתם את קודמכם על
הריצפה, על גרביים, במורד הגרון ובקונדום, שהוא אויב מספר אחת
שלנו, אבל המג"דית החליטה שהיא רוצה לגדל ולטפח אחד מכם במשך
תשעה חודשים שלמים ומי יתן ותשמשו לי לגאווה, שלא כמו בפעמיים
הראשונות שלי עם המג"דית בהן מעדתן, הפעם תוכיחו את עצמכם
ותייצגו אותי ואת בעליי שמה למעלה בכבוד. אם דברנו על בעליי,
הוא יחמם את האווירה בשבילנו, הוא קצת נרגש מזה שהוא הולך
להיות אבא, אבל גם לו נמאס לשפוך אותנו לשווא, שלא נדבר על
הפעמים שהיה שופך אתכם חבר'ה כשהיה לבדו בחדרו. כשתצאו, תשימו
לב שדי לח באזור אז מומלץ להצטייד היטב. כמו כן תזהרו לא
להיכנס למקומות שאינכם מכירים לבל תפגשו את המגבת."
"התדריך ברור לכולם"?
"כן המפקד!"
"ישנן שאלות"?
"לא המפקד!"
"שיהיה בהצלחה וזכרו, רק אחד מנצח ולכל השאר אין דרך חזרה, אם
הכל מוכן, אני מכריז שמבצע הריון יוצא לדרך".
"זקף שק!"