רציתי לצעוק עליך, אבל לא יכולתי.
רציתי לכתוב לך, אבל אין לי אומץ.
לא מסוגלת, הכל בראש כל כך מסודר, יודעת פשוט פרפקט מה להגיד,
כבר עברתי על זה כל כך הרבה פעמים, אבל דווקא כשזה אמור לצאת
זה פשוט לא יוצא, המילים פתאום נשמעות חסרות משמעות, אז אני לא
אכתוב לך ולא אגיד לך, אני אכתוב לעצמי.
אני אכתוב לעצמי שאני מתרחקת ממך ואדישה אליך כי אני יודעת שמה
שיש זה לא הדדי בינינו ואני לא רוצה להיפגע.
אני אכתוב לי שאני אוהבת אותך ושנמאס לי מהמצב הזה.
אני אכתוב לי שתפסיק להאשים אותי בחוסר מחויבות - כי אם זה היה
תלוי בי זה לא היה ככה, אבל תמיד ידעת לדבר יפה.
אני אמשיך לכתוב לעצמי, כי רק ככה זה יוצא, אולי איזה פעם אני
אתפרץ עליך והכל יצא אבל עד אז תצטרך להסתדר עם האדישות ועם
הצביעות.
בסוף כולם צבועים.