תומר ל. / דמעת הירח |
זוג שמיימי לטוב ולרע,
כשהיא מראה את אור פניה
הוא נחבא לעיניים וישר בורח.
זוג זדוני צבוע וכוזב
כמו פרח של אוהב לא אוהב.
לתוך חיי הם נכנסים
את מהות חיי הם הורסים.
אכן למה להטעות כשבאור החמה אני
מתכנס ומפנים את עצמי
ולאור הלבנה אני פותח צוהר בחיי
ומוציא את מלנכוליות שיריי.
פרח בכף היד החל לנבול
לא עוד הוא ימשיך לסבול,
כי דמעת הירח ממעל צנחה
כשאהובת ליבי, לצערי, עזבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|