מתוך בדידות אני כותב לך,
אל מול הגלים הסוערים,
דמעות גדולות בשתי עינייך,
כמו מפלים חסרי תחתית.
שתי עינייך מה יפון הן,
אך לא כשהן בוכות,
מלאכים מנצנצים לך
ואהבה הם לך מראים.
אל תוך הלילה בלי מילים,
נסחפים געגועים,
פה אני יושב על מזח
וכותב לך אהבה,
אחותי היקרה לי,
למה את בוכה?
אוהב אותך אפילו שאת רחוקה.
פרחים עכשיו פורחים בך,
בשלל צבעים כה מרהיבים,
העולם עוד יחייך לך,
כך תביני את משמעות החיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.