המרחבים הירוקים לא נפרשו לפניי, קו האופק אף פעם לא הקרין לי
שלווה עוצמתית, השמיים אף לא פעם אחת נראו לי כחולים וצחים
כאילו נחבא שם איזה רסיס תקווה אבוד, החול בחוף הים תמיד היה
מקושט בשאריות אוכל ובקבוקי בירה שבורים מתנה מזבל הארץ, הבוקר
אף פעם לא היה רענן עם ריח מתוק, הצהריים תמיד היו המשך עלוב
ומיוזע, הערב אף פעם לא נראה לי סיום מושלם ליום טוב כמו
בסרטים הנדושים שבסוף הופכים לשוברי קופות.
אני לא,
אני אף פעם,
אני תמיד,
ניסיתי להסתכל על הדברים באור הכי קר ולא מחמיא, החלק הקשה של
החיים שיצרתי הוא, הוא אני. |
