חושבת על הרגע - בו אשמע את קולך שוב, כשניפגש, נעזוב הכל - את
הנימוס, את הקור בין שני אנשים זרים שרק התחילו.
כשנזרוק את כל הדברים המיותרים בחיים - את הטירדות, את העבודה,
את האנשים המגעילים, נשמוט הכל ונרוץ אחד אל השניה. נשק אותי
שוב, אומר לך - הגבר של חיי.
אתה אקספרסיבי, אני הרבה יותר.
אני ביישנית, אתה הרבה יותר.
כשמופיע משהו טוב בחייך, אתה צריך לאחוז בו, לבל ימלט.
רוצה אותך כל כך, לא נרדמת בלילות, רוצה לטעום מנישמתך, לחוש
אותה קרוב לליבי, רוצה לדעת שאני קרובה לליבך.
היית זר, מישהו קצת מנוכר - אבל גיליתי עולם ומלואו - נשמה
עדינה, חמה ואוהבת, שרוצה להיות נאהבת.
רוצה לגעת בך שוב ושוב, ולא אכפת לי מה אומרים. גבר כמוך - לא
הרבה מקבלים.
אני מרגישה שנשלחת אלי משמים, כשדפקת על דלתי - הזמן עצר מלכת,
מה שהיה אתמול, בעיני, כבר כל כך לא חשוב.
מקווה שאתה מרגיש כמוני, בסערה הזו שאוחזת בי מהרגע הראשון
שדיברנו - רוצה שתבוא כבר, רוצה שוב לשמוע את צליל קולך, לראות
את עיניך, את חיוכך.
מבקשת ממך לבוא, רוצה לדעת שגם אתה שוב רוצה לראותי, לשמוע את
צחוק קולי, לחוש באהבתי. |