סחרור מערבולת בשחקי הטירוף
כפרח אשר מעולם לא חדל מלנבול
מוקף בניצנים מלבלבים בלעג
בבוז כמו פחד מלגדול.

עלה כותרת ריחף באופוריית המוות
הופ, אני עצמאי! לבד לבסוף! חופשי
בתוך הקבר; מסיבת תחפושות,
מעולם לא ידוע מי היה
כיצד לחיות בתוך בועת לבה
כמו אז כשנוצר נכחד מחדש!

שתיקה נשמע לפתע! רעד חלף בגן העדין,
דמעה הפכה לנהר שהפך לדמעה שהצטרפה לעוד אחת
ואני כמעולם לא הייתי.
סם עובר בתוך ורידיו של הליצן האבל,
צחוקו הוסתר מבעד לצביעות. טירוף...

התבוננו, אני עף לתהום הרקיע,
אומללותי נחצבה כקבר
ובין השורות אין קשר
עדיין. אני כמעולם לא הייתי....