אני מביט בתוכך ושואל בריקנות על גילוייך האחרונים
על המצב הפנימי שהשתבש בלי שהרגשתי
אהבתי גבר בחיי והוא כמו נער מפחד.

אני מסתכל בעצמי ומוצא את החלק שפוחד
היום הוא גדל בכמה תזוזות ושוב יש בי רוחק
מהמצב מלאכי, כל המלאכים בך שולחים סימני
אזהרה מבקש ממך להפסיק לתמרן את
הגבולות של העולם הנפשי.

נתתי לאהובי בכתב את מהלכי הדברים
והוא שוקע לתוך עולמי אבל המאורעות
נקראים כמו רומן ואיה רגשות אהבתנו
וקרבתנו ואיפה שהיה באמת עכשיו רק מושגים
שתיקתו מעידה על מבוכתו, אולי
אתה פשוט פוחד לחשוף דברים
ואין בך מספיק כדי לנחמי.

(אהובי מהתל בי בשנית ונותן לי
הרגשה גופנית של נאהבים
אין ברוחי להודות במצב האמיתי)

אהבתי לוטה וחציה שנאה
כמו המלאכים אני שולח לך קרן
ובוכה על הפיח הלבן
טעם של התמכרות מבחין מלפנייך מבעד עורפך
מבכני באהבתך הרכה ובליטופייך
חסרי האנושיות אני מתמוטט.

עוברים זמנים ובתוכם רגעים
תת רגעים כמו קפא הכל מלכת יעצור לעד
מבטך מתרוקן מהאהבה נקפא הלב
אני מאבד את מעט הכרתי המלאה
שוקע במאורעותינו ומתמרן בך מילים יפות
אתה מביע צער וכאב כאלו אינך מכיר בי.
                     
נפרד בניתוק אצבע
ואני אץ לקבל שארית
מקוטע בחלקי מרגיש שוב באי נוכחותך
רוצה בך ושוב מקבל את הנער הזה
שאהב אותי בחוסר מאוויו
שכב איתי בחוסר רצונותיו
עצבים משתחררים כבלי ראשי
מחכה שיחזור שעון מכל חלון
מביט מתי כבר יחזור ויפסיק להתקיים אהובי
אלא עם מבט מלא קצת פחות מלאכי
שהפך בינתיים לשד אמיתי.