את עזבת,
ולא הסכמת לחזור,
ורציתי אותך בחזרה,
באמת שרציתי,
רציתי לטעום אותך מחדש,
רציתי לאהוב אותך מחדש,
להעניק לך מחדש,
ולהראות לך שהחיים לא כאלה נוראים,
או שכן...
ואחרי קצת זמן מחשבה,
את הבנת שאת כן צריכה אותי,
וחזרת!
ואת היית כל כך מתוקה,
וכל כך טיפשית,
רק באמת באמת חבל שאני אוהב אותך ככה.
אני התגעגעתי כל כך עד שבלי כוונה טרפתי אותך,
ועכשיו כואב,
כל כך כואב,
לא יכול לנשום,
לא יכול לאהוב,
צריך אותך כדי לעבור את התקופה,
אבל את בבטני,
כמו כל דבר אחר,
ואני לא יכול להקיא אותך,
כי אותך לחתיכות לעסתי,
ואת היית כל כך מתוקה,
הדבר הכי מתוק שאי פעם אכלתי,
האהבה הראשונה.
תודה ליוני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.