לא הבנתי את זה אז, ות'אמת גם עכשיו אני לא מבינה את זה כל
כך...
מה, מה בדיוק ראיתי שם?
מוזר, זה קרה בתוכי... אור אדום יצא ממנה...
זה היה מוזר, ומפחיד!
וככה תקועה עם המבט שלי על הבטן שלי נשארתי.

כאב חד פילח את הבטן שלי.
וזהו...
אני לא זוכרת יותר מזה.
ומאז המקרה הזה הכל השתנה...
כל דבר שנקשרתי אליו, כל דבר שהיה שלי מת.

כשהכלבה שלי מתה, חשבתי שאולי הייתה לה מחלה.
כשסבא שלי נפטר, חשבתי שזה מזקנה.
כשאבא שלי נעלם לי פתאום מהחיים ואחרי כמה ימים מצאו אותו מת
בנחל אלכסנדר הבנתי שמשהו לא בסדר קורה...
זו הייתה הולדתו של המוות!

אני מצטערת, מאוד מאוד מצטערת!
אבל כנראה שזה היעוד שלי!
אז אם פתאום משהו נורא יקרה לכם ואתם תראו את חייכם עוברים
בשנייה תדעו שאני מצטערת אבל זה היעוד שלי.
אני המוות ואני הולכת למלא את התפקיד הזה הכי טוב שאי פעם
היה!
ואל תחשבו שאני לא אוהבת אותכם... כי אני אוהבת!! אפילו מאוד.
אבל זאת אני וטוב לי...
אני המוות, ואני יכולה לעשות הכל! ה-כ-ל-!

אז עכשיו אני שולחת לכן נשיקת מוות ומרדימה אותכם, עוד שניה
ותראו את כל חייכם עוברים בשניה ולא תהיו פה יותר, כי אני
המוות.
נולדתי מחדש...