חולף לו.
שווה לרגע בעולם הזמן.
נחקק לנצח בלוחות נפשי...

"סדרת הרגעים הזו" אומר קול לחוץ, השתקה מופעלת עליו...
מסך של שחור שוב יורד.
נטען לו מעגל מלל חדש.
הדחקה... ככה קוראים לזה

רגע חולף לו...
לב של ילד נשבר...
הפחד יוצר לו עוד מבצר.

הם והוא.
אני ואתם.

בחוץ מתחולל העולם, סערות נוצרות פנימה.
קומה אחרי קומה נבנית לה ההכרה.
הילד גדל.

ועכשיו כשאני כאן רושם לכם, עיניים נסתרות ...
נזכר בכל הרגעים שיצרו את מה שאני...
נאבק להתמיד בהכרה אל מול האמת לא להסתתר לא להניח למנגנון
אוטו להחשיך את עיני...

רגעים שיוצרים מבנים
חוץ ופנים
חיים.