|
"אל תבוז לאובד
שנוצר להיות ים
שנולד לאהוב"...
-זלדה-
התסלחו לאובד
אשר כבו לו
כוכבי הרקיע
והשמש לא האירה
את חשכת יומו?
התסלחו לאובד
שהחושך בלע
את ליבו הצועק,
שאבד לו
הפס הדקיק בנפשו
המפריד
בין טוב לרע?
שידע שמחה
וכאב אהבה
וחייו
מלחמה תמיד
באין דגל לבן
להניפו?
שנכנע, וויתר
והשלים
ואהב
ורצה
אך חלומותיו
רחקו?
שהיה זר
בארצו שלו
ולבדו תמיד
אויב לשמחה ולצחוק
קבצן אסונות חשאי...
תסלחו?
|
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.