הרבה זריחות עברתי בצפייה רבה
יצרתי סיפורים, מבטי פנה לעולה
הכוכב אשר נפל יצר תהום בזכרון
עכשיו אני הולך בכבדות ובכניעה
כך ידי על המפתח
ועיני מאפירות
ראיתי את הזמן
בדרכים הארוכות
אנשים עוברים כעדר, לא יודעים לאן לפנות
בירח נכנסים ולא חוזרים גם בלי תשובות
כוכב בהיר עצום וחזק
קירב את מבטו אליי
שרף הוא את להבתי
והזמן חל בשריקת הקו
וסלעי שחורה מאש
והאוויר נוזל לידיי
לתוך חופן אדמה
ראיתי את עצמי טובע באבניי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.