שיר מאירוב / דמעות ינואר |
אדמתי הייתה קרירה
נשענה אליי לאט
הבטנו השמימה
מבטה אז השתנה
הינך שונא את עולמך,
דומה אתה אליי,
כול יום שונאת עוד אדם אחד
השתקפתי בעיניה
ברחתי מהמקום
שוב הקרקע נשטפה
בדמעות ינואר
חיפשתי מאורה
מקום חמים ויבש
מקום ללא אדם
מסתור מקדמת הזמן
הרקיע שוב שחור
סערה בוששה לבוא
החמה כבר כוסתה
ושוב לא נמצא כאן אור
דמעות ינואר שטפו הכול
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|