את השיר כתבה זיו שחר מקיבוץ ברעם ואני הלחנתי...
אני וארז מנגנים כאן בהקלטה שעשינו אצל חבר של אחות של... כל
הסיפור הזה...

ארז וגילמעל להר הפעמון

שבע בערב, דמדומים כמו חלום
כך הוא נעלם, נעלם בין כחול לאדום

הראשון מופיע, מבריק ומנצנץ
כל חבריו נופלים, נופלים ורק ההוא נשאר, קורץ

הלבן נגלה, מלא ומפואר
ממלא את המקום עד שיבוא מחר, המחר

לגברת לילה אין צורך להעדיף או לבחור
כולם, כולם עושים לה אור
כשגברת לילה ניצבת מולם
גברת לילה של כולם

ישנו דבר אחד שאת גברת לילה מפתיע
לפנות בוקר כאשר השחר מפציע, מרגיע
יוצא לו באלגנטיות מאחורי ההר
מפיץ אור לכל עבר והופך הכל מואר, מואר

אז גברת לילה פונה לדרכה
מהאור, האור נפרדת בנשיקה
כשגברת לילה ניצבת מולם
גברת לילה של כולם