אָדָם קָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
לְחַפֵּש- נֶחָמָה
הוּא מָלֵא אֶת הַלַּיְלָה
וְדֹק שֶׁל עֶצֶב נָסוּךְ בָּאֲוִיר
יָדָיו עֲדַיִן אוֹחֲזוֹת חֲלוֹמוֹת
אֲבָל הֵם חוֹמְקִים מִמֶּנּוּ אַט
לָלֶכֶת אֶל מָקוֹם אַחֵר
הוּא מֵכִין לוֹ בַּמִּטְבָּח תֵהּ שֶׁל נֶחָמָה
אֲבָל הַנֶּחָמָה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה
בַּחוּץ מַתְחִילָה הָרוּחַ לְזַמֵּר שִׁירִים עַתִּיקִים
הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַמִּלִּים בָּאוֹת אֵלָיו בַּחֲשַׁאי
מַקְשִׁיב לְרוּחַ אַחֶרֶת
רֹאֶה אוֹתָן אֶל מוּל עֵינָיו
מְשַׁלְּבוֹת יָדַיִם
מְפַזְּזוֹת בְּמַעְגָּל רוֹגֵעַ
הַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת
הַמִּלִּים הַשְּׁקֵטוֹת
הַמִּלִּים שֶׁאַף פַּעַם אֵינָן מְסַפְּרוֹת מֵהֵיכָן
הִגִּיעוּ
הֵן מְש-וֹחֲחוֹת אִתּוֹ בְּשֶׁקֶט
וּלְפֶתַע,
יֵשׁ לוֹ נֶחָמָה.