תמיד ידעתי שזה מה שיקרה, אבל אף פעם לא רציתי להאמין.
תמיד ידעתי שבסוף יבוא הסוף, עד כמה שזה נשמע מוז...מאף פעם לא
חשבתי שזה יקרה כל כך מהר...בלי שלום או להתראות... בלי חיבוק
או נשיקה!
ככה פתאום! בלי שום התראה!!!!
ואיך ממשיכים עכשיו? מה עושים? ואיך מתרגלים?!
ממשיכים בחיים, ככה בלי שום דבר? בלי אמא ואבא?

ההורים שלי ילדו אותי בגיל יחסית מאוחר... גיל 40? ידעתי שהם
לא ממש יזכו לראות אותי מזדקנת...ידעתי שזה מה שיקרה! אבל אני
בת 16! ואני לא זקנה! אלא רק ילדה מתבגרת! שבזמן הכי חשוב
בחייה נעלמו לה לפתע ההורים שלה!

ככה פתאום... מוות פתאומי! איך זה יכול להיות??! לאבד 2 הורים?
את 2 האנשים הכי חשובים בחייך... באותו יום.... באותה
שנייה....

ולא יכול להיות שהם מתו בדיוק באותו הזמן?! אבא בגיל 60 ואמא
בגיל 56....

אמא מתה מסרטן... ואבא אחריה... התאבד! הוא לא יכל לחיות שנייה
אחרי שהיא מתה!
בשבילי הוא לא יכל לחיות? ומה איתי!?? אני לא נחשבת?!
מה אני בדיוק אמורה לעשות עכשיו?
לאן אני ילך?

החברים תומכים... אבל כמה אפשר להישען עליהם?! החיים ממשיכים,
לא?!

אני כל כך רוצה אותם פה ליידי...אני לא יכולה לחיות בכאב!
לחיות בלחץ העצום הזה! לחיות בלי הורים!...

אני מעדיפה להתאבד מאשר לחיות פה לבד! בעולם הקר הזה...
למה הם לא לקחו אותי איתם? למה הם לא עשו לי טובה?!

למה?????????????????

למה לעאזאל הוא החליט להתאבד! אבא! אבא יקר ואהוב!

אהב את אמא...מאשר אותי...