[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יפעת דהן
/
בעל ואישה

השמש חדרה מבעד לוילון, שמעתי את הצעדים שלך כבר כשהיית
במדרגות, עכשיו אתה כבר בתוך החדר שלי... בטח מסתכל עלי ישנה
וחושב, סוף סוף בעל ואישה, איל ויפעת בעל ואישה.
עכשיו כבר הרגשתי אותך מזיז טיפה את השמיכה ומנחית עלי נשיקה
מתוקה ועדינה על הלחי.
"בוקר טוב, אשתי", אמרת בקול כ"כ סקסי. חייכתי.
כשפתחתי את העיניים ראיתי אותך עומד שם כשהשמש מאירה לך את
הפנים ומבליטה את תווי הגוף המושלם שלך.
הבטת בי בעיניים נוצצות ומאושרות.

אתמול איל ואני התחתנו, היום המאושר בחיי, אחרי 5 שנים של
זוגיות מסובכת הגענו ליום שחיכינו לו.
ובעוד מספר שעות אנחנו נוסעים לירח דבש באיטליה.
5 שנים של זוגיות מטורפת. אהבה מהסרטים ומעבר להם. אהבה ממבט
ראשון. אמנם לא הכל היה מושלם אבל אהבה, אהבת נצח, אהבת אמת.
אתמול נשבענו אמונים.
עכשיו סוף סוף נוכל להגשים את החלומות שלנו.

"הכנתי לך ארוחת בוקר, אהובתי". "אני לא רעבה... אני רעבה
אליך", לחשתי בחיוך... תפסתי אותו והכנסתי אותו למיטה. גם
הבוקר חגגנו את אהבתנו. אחרי שעה של טירוף החלטנו לקום מהמיטה
ולהתארגן לטיסה.
השעה הייתה כבר 14:00 בצהריים והטיסה שלנו הייתה בעוד 7 שעות.
יצאנו יחד מהבית לסידורים אחרונים. הבטתי בו, איל, בעלי, יחד
לנצח. חלום שהתגשם...
הרגשתי שהבוקר התעוררתי אל תוך חלום מתוק, השמש חייכה, העולם
ורוד, הולכים יד ביד במורד הרחוב.
"אני קופץ שנייה למכולת לקנות לך קצת במבה לטיסה. תלכי בינתיים
להוציא כסף", הוא אמר לי בחיוך מתוק.
תמיד הוא דאג לי, פינק אותי, קודם אני, שיהיה לי טוב. לב זהב
יש לבעלי, חשבתי לעצמי.
הוא נתן לי נשיקה קטנה על המצח, חיבק אותי חיבוק ענק של דב
ולחש לי כמו תמיד באוזן - "אני אוהב אותך".
הסתכלתי עליו הולך וחשבתי לעצמי, חמש שנים אותה פרידה, נשיקה,
חיבוק, לחישה. אפילו כשרבנו וצעקנו ושנאנו - אותה פרידה.
חיכיתי עד שהוא יכנס למכולת ואז פניתי לכיוון הכספומט. שיחזרתי
בראש את שבועת הנצח מאתמול בערב. לנצח, לחשת לי... ואני שחייבת
את המילה האחרונה להגיד אמרתי "ועוד קצת". נישקת אותי במתיקות
ואמרת, "בעל ואישה, יפעת, בעל ואישה."

פתאום חריקה של מכונית וצרחה של אישה קטעו את חוט המחשבה שלי,
הסתובבתי מבוהלת וראיתי אותך שוכב שם על הכביש, כל החולצה שלך
מלאה בדם.
מצמצתי בעיניים והתמונה לא נעלמה, אתה עדיין שוכב שם ולא זז.
הרחוב היה שקט, התקדמתי אליך בריצה, ראיתי אותך שוכב שם, כל
השקיות במבה היו מפוזרות וזרוקות לידך ואתה שוכב לי שם מת,
מחייך אלי. עיניים פקוחות ומחייך!
למה אתה מחייך, קיבינימאט, אתה מת, מה אתה מחייך!
ואז קלטתי, צרחתי, נפלתי עליך, בכיתי, צרחתי, לא הבנתי!
אתה נשבעת לנצח! אנחנו לנצח! כ"כ הרבה זמן חיכינו וככה אתה
בורח, נעלם לי!
ארבע שעות שכבנו שם שנינו... לא הסכמתי שיקחו לי אותך כ"כ
מהר.
החלטתי לעלות לגג למעלה, לגג שלנו שממש ליד המכולת הקטנה,
הסתכלתי עליך מלמעלה, בוכה, צורחת ושוב בוכה וקופצת בצרחה
                                     לנצח...!!!
עכשיו אני לידך... שם זרוקה. אבל שם למעלה את חיינו נמשיך
הלאה...








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל סלוגן שאכתוב
לי פה מעלה את
הסיכויים שיראו
את השם שלי
בפינה שם בצד
ימין...

סבטלנה מדברת
בקול רם


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/11/03 1:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפעת דהן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה