מעולם לא תיארתי לעצמי אפילו בחלומות ההכי פרועים שלי, ששליח
השטן, יצור האופל, הערפד צמא הדם, יכול להיות בקשר טוב כל כך
וליהנות כל כך בחברת שליחת האלוהים, היצור הזך והטהור, בעל
כנפיים לבנות מרהיבות, מלאכית יפיפייה.
 זה קצת מוזר לראות אותם ביחד, מסתדרים כל כך טוב ביחד,
מנהלים רומן מקסים. זה מוזר לראות אותם הולכים ביחד, מחובקים,
וכשהם מביטים האחד לשניה בעניים, שניהם נמסים. מוזר לראות את
הערפד כה שמח ומאושר, הוא אפילו כבר לא נראה כל כך מזיק.
 אתמול ראית אותם יושבים בקולנוע, רואים את הסרט "הג'נטלמנים
המובחרים", אני כמעט בטוח שהערפד הוא זה שבחר את הסרט, מתאים
לו. הם ישבו שניהם באולם, בוהים במרקע הענק וידיהם מחוברות
האחת לשניה, כך שנראה כאילו אי אפשר להפריד ביניהם. לקראת סוף
הסרט המלאכית התחילה ללטף את ידיו של הערפד בשיא העדינות
והרכות, והערפד פשוט נמס במקום. ככה זה היה כמעט שעתיים, עד
שנגמר הסרט.
 הערפד תמיד היה בטוח שיחיה את חייו באושר עם איזו ערפדית
חמודה, אך במקום זאת הוא מצא מלאכית נפלאה שאיתה הוא מאושר
הרבה יותר מאשר שהיה אי פעם עם  ערפדית זו או אחרת.
 אני רק צופה, מסתכל מהצד ומספר לכם שאני חושב שככה עדיף,
שהערפד עם מלאכית. אולי ככה הערפד לא יהיה רע ומפחיד כזה כמו
שהיה עד היום שבו פגש במלאכית. כנראה זאת השפעה ישירה של
המלאכית שעושה רק דברים טובים ושומרת עלינו ועל הערפד בעיקר.

מוקדש לתמי מילר


1/11/03 בית שמש