|
הוא נתן לי ת'חופש אבל החזיק את החוט
רק חייך וביקש שלא נגדיר בבהירות
הוא צחק ולקח והחזיק והוריד
והחרים את הנפש שלי לתמיד
הוא בלבל ואמר, התחרט ושתק
ונתן לי לחיות כך בתוך המשחק
הוא קנה והקדיש ושתה ורקד
וברגע שאנ'לא איתו - אז שוב אני לבד
הוא ניחם והרגיע ולקח אותי לים
אמר מילים שבא לבכות ואז הוא נעלם
השאיר חור שחור גדול בתוך כל הלבן
ניסיתי אז לקרוא לו אבל הוא מת מזמן. |
|
|
טוב, תשמעו, לא
ממש מזיז לי אם
האינתיפדה תמשיך
עוד חמש עשרה
שנה וישלחו את
כולכם לעשות
תשעים יום
מילואים בעזה,
אני עתודאי
ובצבא יהיה לי
משרד, מזכירה
וקפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.