מוצצי דם,
השתלטו על הארץ.
כעלוקות תאוות תמצית,
נספגו לורידי הבריות.
הם מכים בנחושתן;
מניפים גרזן,
על ראשה של האומה המרוששת.
ביושבם במרומות,
גוזלים אחרוני פרוטות.
עלוקות בל - תשבענה,
אוחזות בגרונינו.
העם, קומה עליהן,
בהנף חרבות!
הכה חרמש!
הולמן יתנוסס
מעל כבשני הארץ.
עוד תזרח כתכלת,
שמש תמורות! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.