הדס גונן / כה דומים |
זה מה שתמיד היו
אומרים.
כשאני שוכבת במיטה
וכולם כבר ישנים אני
חושבת עליך, איך זה
יכול להיות ששני אנשים
כה שונים יכולים להיות
כה דומים?
אני רוצה לזכור את
דמותך, לשמוע את
קולך, רק עוד פעם
אחת, רוצה אני לזכור
אותך כל כך, אך לא
מצליחה, רוצה שרק
עוד פעם אחת בחיים
שאמא תפסיק להביט בי
ותראה אותך.
רוצה אני כל כך הרבה
דברים, אך הדבר היחידי
שאני באמת רוצה זה
שתחזור ונמשיך מאיפה
שהחיים נפסקו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|