וזה נכון, כך החיים שלי נראים.
זו לא רק ערימת ספרים ללא תועלת,
קיר לבן.
זו אני.
לא הצגה.
זה לא זמני, זה לתמיד.
דברים שפוכים בכל מקום, ומתוך הבלאגן אני כבר לא רואה כלום.
הדמעות חונקות את הגרון, ואני רוצה להיות במקום אחר.
שם אולי תהיי איתי.
יפה אחת.
אולי תאהבי אותי כמו שאני אוהבת אותך.
נשב ונעשן ביחד, במקום רחוק וטוב מזה.
אולי שם אני אהיה מרוצה.
אולי איתך החיים שלי יראו אחרת.
19.9.03
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.