אביטל גני / הקטנה עלתה לרכבת |
עמדנו כולנו, מסתכלים
ונוף האורות של הלילה
פתאום לא היה קר כל-כך.
הקטנה עלתה
בדקה האחרונה.
נכנסה פנימה
עם הגיטרה.
ואני - אני איחרתי את האוטובוס.
כתמיד - איחרתי.
נשארתי מתנדנדת
כתמיד.
אבל הקטנה עלתה,
ואני שלחתי נשיקה באויר
וללא מילים לחשתי
שאני אוהבת אותה.
היא עלתה,
עלתה עם הגיטרה
עוד בטרם למדה לנגן.
5.7.03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|