הקטנה עלתה לרכבת.
עמדנו כולנו, מסתכלים
ונוף האורות של הלילה
פתאום לא היה קר כל-כך.
הקטנה עלתה
בדקה האחרונה.
נכנסה פנימה
עם הגיטרה.
ואני - אני איחרתי את האוטובוס.
כתמיד - איחרתי.
נשארתי מתנדנדת
כתמיד.
אבל הקטנה עלתה,
ואני שלחתי נשיקה באויר
וללא מילים לחשתי
שאני אוהבת אותה.
היא עלתה,
עלתה עם הגיטרה
עוד בטרם למדה לנגן.
5.7.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.