|
רחוקים זה מזה
כשני פנים
שני קצוות
אוחזים באותה
תכלת שמיים
מתענגים
על אותה שמש
ונצרבים באהבה
הרוח המייללת
בוכה לחדור
מבעד לחרכים
להעירני לשאתי
אלייך
לדרך המדבר
המובילה לחדרי חדרים
של אהבה ענוגה
אהבה מדברית
אהבה רחוקה
של שני קצוות
האוחזים באותה תכלת |
|
-זה הסוף, זה
ניגמר, פיניטו,
אף פעם לא תהיה
לי חברה ואני
אמות בתול
זקן!!
-פינקי ניזרק.
אוי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.