זה יכול להיות כל אחד.
זה יכול להיות אתה.
זה יכול להיות החבר הכי טוב שלך.
זה יכול להיות קרוב משפחה שלך.

זה נמצא בכל מקום
בכל שעה
בכל הזדמנות שרק אפשר

אתה יכול ללכת ברחוב
וזה יקרה

אתה יכול לנסוע באוטו
וזה יקרה
שלא נדבר על אוטובוס

אתה יכול לחכות בטרמפידיה
וזה יקרה

אתה יכול לשבת בבית קפה
וזה יקרה

אתה יכול ללכת לטייל
וזה יקרה

אתה אפילו יכול לשבת בבית,
ללכת לבית ספר, למכולת, לקחת סרט בוידיאומאט,
ללכת לפגוש חבר,
לראות הופעה של מישהו שאתה ממש אוהב,
ללכת לפסטיבל, ללכת לטבריה,
ללכת לקנות דיסק בקניון,
או לאכול גלידה בד"ר לק.

אפילו ללכת למועדון ביום שישי בערב
קצת בשביל ליהנות
לשכוח מכל הצרות
להירגע
להשתכר ולא לזכור כלום
אבל ליהנות מכל רגע

אפילו אז.
זה יקרה.


אז כמה נהרגו הפעם?


(17 הרוגים בני 17.
אתה מצליח לקלוט?
אני ממש לא.
ואבא שלי שואל אותי בבוקר מה אני חושבת על זה.
אז מה אני יכולה לחשוב?
הוא אומר תשמרי על עצמך ואל תלכי למקומות כאלה.
מה זה מקומות כאלה?
למזלי הטוב בבית שלי לא ירו בי אבל יכול להיות שעדיף להסתכן
בלמות מאשר לעשות סגר עצמי ולא לנסוע אפילו באוטובוס לבית
ספר.
אז מה?
איך לשמור על עצמי?
אין איך.)