אתה חוזר לי פתאום לחיים, דופק בדלת עם תיקים, עמוסים זיכרונות
המונחים ביני ובינך, נכנס ולא מחכה לאישור.
אני רואה אותך נכנס ולא אמרתי לך עצור, לא סילקתי אותך.
נתתי לרגשות שוב לצוף מעלי, נתתי למזוודות הגדושות בתיסכולים
ורצון אלייך להישתלט עלי.
עכשיו אתה כאן בחופשה שאין לה דרך חזרה בתוך הלב שלי, אתה
מרגיש אצלי בבית בגלל הקשר המיוחד, החיים שלי מעוצבים כאן
במיוחד בישבילך.
עכשיו כשאתה כאן, לראשונה אומר מה אתה מרגיש באמת. אני לא
יודעת אם לרוץ אלייך בזרועות פתוחות וחיבוק נוסטלגי עם רצון
לעכשויות, או לטרוק בפנייך את הדלת ולהגיד שזמנך עבר.
אתה לא יכול להופיע כאן בכל פעם מחדש לחופשות ארוכות בתוך
ליבי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.