זה יהיה מפתיע כל כך,
זה יוולד מתוך הערפל,
היא תגיח מתוך עשן ואדי כהל,
והיא תחייך אלי מבט.
וכבר התחילה אהבה שבעיניים,
וכבר באמצע הליטוף ממרחוק,
אני מושיט ידי, אולי לגעת,
אולי לינוק תירוש כמו תינוק,
כמו ארנסט הזקן על חוף קאריבי,
נערות כהות עור, מגלגלות לי סיגר,
בבור השפכין של תל אביב סתווית,
ליד מלחמה, שטרם הסתיימה,
יש תשובה אל היד המושטת,
ואני נוטש חזיונותי, מחוייך,
מתלטף בחום הנר ובקצב הצלילים,
אהבה בת שנות אלפיים,
בארץ ישנה-חדשה,
ניחוח נירי עפר בהאחזות נידחת,
כמו תמונות שחור-לבן אל תוך הרגע,
דם זרם אל תוך טבור תמים,
שהוליד אותך לי, הסטוריה נושמת,
הועיד אותך רק בשבילי. |