עוד ערימת חציר לערימה, והזיעה ניגרת.
למי אני דומה? אומרת.
וכשהוא ישוב מהאסם, אני עוד כאן, ייתן תשובה.
זו לא אני שמחכה לו סתם.
אותו אני אוהבת.
אותי, האישה.

עוד ערימת חציר לערימה, והזיעה ניגרת.
מלוח טעמה, טועמת.
כשאני רוכנת מעליו, בגוף עירום, המלח בגרון, תשוקה.
זו לא אני שמתעלסת סתם.
גופו אני מושכת.
גופי, נגיעה.

זו לא היתה שנה קשה כל כך
למרות הקושי, זו לא היתה שנה קשה כל כך.
משכנעת אותו, מסתובב על גבו.
התקרה מתקלפת,
אני מתעלפת,
תפוס אותי!

וחם לי איתך הלילה.
וחם לי איתך.
למרות הקירות הדקים,
למרות תקרות מתקלפות מגשמים,
חם לי.

עוד ערימת חציר לערימה, והזיעה ניגרת.
כתמים על גופיה, של דשן.
וכשהוא נח לו על הקש, והוא מותש, זאת אהבה.
זו לא אני שמביטה בו סתם.
עיניים שוב עוצמת,
וטוב, פרנסה.