בחיי!
איך לא ראית בעינייך הקטנות.
חגגנו ושתינו וראינו ת'עולם
מהעיניים של עצמנו, ומהעיניים של כולם
איך לא ישנו כל הלילה, כל היממה
איך השתכרנו מהשמיים ומעצמנו
בשביל מה?
בשביל לשמוח, להרגיש איך זה עובר לנו בגוף
מאפשר לנו לצרוח, מאפשר לנו לעוף
בין פרחים סגולים, כתומים
בין שמיים, גוזלים, בין מתיקות הבוקר והצוף
בכדי לראות על מה דיברו כולם
זה לא שקרים, זאת האמת
איך לא ראית בעינייך
ואיך לא שמעת את.
קולות הילדים ואת שמחת הגננים
הולכים שלובים קצובים בין מספריים ועלים
בשירה של צהלה תהלוכת יהלומים
מתוק הצמר גפן בין שיני הילדים.
תזמורת צה"ל מתנגנת באזנינו עד עכשיו
פריטת המיתרים וצחקוקו של העוגב
גם הוא שתה איתנו ונמוג אל תוך עצמו
מתחבק עם הצלילים שמתחבקים עם בני עמו
בין השתקפות הזיקוקים באישוני הילדות
סופגות את הצבעים, הפיצוצים והמראות,
מצאנו גם פינה שקטה.