|
אני לבד עכשיו.
בשירים מסויימים זה היה נשמע קיטשי מדי.
אני לבד עכשיו.
בלי מטאפורות,
לעזאזל.
איפה כל המשחקי מילים שלי?
איפה השנינות? איפה הנשים?
לעזאזל!
כבר לא נותנים שנינות לאיש בודד?
מה נסגר?
אני זוכר תקופות...
אני נזכר...
שנינות כמו מים...
ונשים? נשים זה כבר סיפור אחר.
בשביל נשים צריך שנינות הרי.
ובשביל שנינות?
אני לבד עכשיו.
מין הבנה כזאת פשוטה.
קצת ארוכה אולי, שקטה.
בלי מטאפורות,
בלי שנינות,
בטוח בלי נשים. |
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.