פטרייה ועוד אחת / אני לבד עכשיו |
בשירים מסויימים זה היה נשמע קיטשי מדי.
אני לבד עכשיו.
בלי מטאפורות,
לעזאזל.
איפה כל המשחקי מילים שלי?
איפה השנינות? איפה הנשים?
לעזאזל!
כבר לא נותנים שנינות לאיש בודד?
מה נסגר?
אני זוכר תקופות...
אני נזכר...
שנינות כמו מים...
ונשים? נשים זה כבר סיפור אחר.
בשביל נשים צריך שנינות הרי.
ובשביל שנינות?
אני לבד עכשיו.
מין הבנה כזאת פשוטה.
קצת ארוכה אולי, שקטה.
בלי מטאפורות,
בלי שנינות,
בטוח בלי נשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|