הוא זחל עליי
הפחד.
כרוח שאינה משיבת נפש
הפחד.
לאט לאט התגנב
הפחד.
כזחל אימתני רב רגליים
הפחד.
עלה טיפס במעלה
הפחד.
בשקט, בלי קול
הפחד.
גלש עליי בלי משים
הפחד.
הטיל עליי מורא
לא פחד יעקב
לא בחלום כי במציאות
סתם פחד.
הפה לאוזן לא אומר
פחד אנושי שקט
בלתי בריא, ברור
זוחל בשקט, עולה
מחפש פרצה
לחדור אל תוך לבך
הפחד.
כמשקה חודר לבבך
ממה לפחוד אינך יודע
אך הוא כבר בתוכך.

הפחד הזוחל. זוחל אט אט
הפחד הממית
שבעה פחדים כשבע שיבולים
ריקות, שדופות.
סודק ת'לב שובר
רודף אותך
הפחד המפחיד
זוחל עליי, לאט לאט
וחודר.
שבע פעמים, שבע פנים.
דבריי נראים אולי,
אולי ריקים, לא חכמים
אך שירי נכתב.
בעיני הנבון, אולי גם ייטב
כחמת חלילים הפחד נשמע
הפחד.