אנשים מסתכלים מרחוק
לא מתקרבים
כמעט נוגעים
אולי נוגעים בזכוכית שעוטפת בפנים
וכל פעם שנוגעים יש הרגשה חמימה בלב
שמישהו הצליח להגיע לפסגה הצליח להגיע לכאב
כי בדרך כלל אף אחד לא רוצה לראות מה יש בפנים
כי לא תמיד הכל בפנים דברים טובים
יש גם כתמים שחורים צלקות ושריטות
וביניהם חדר פרפר קטן וצבעוני שמביא אור דרך גדר אפורה שנקראת
החיים שלי
בין רגעי אושר שבריריים וזוהרים ובין מציאות באזור אפור
אני מרחפת לי
ולפעמים הכל בסדר ויודעים שמשהו רע הולך לקרות
ושוב סערה מתקרבת וברקים
ואני נסגרת לי שוב בפנים