|
דממה של שחר
ואני מתפללת שיגיע המחר
כך כל יום קורה לי
כי אני רוצה שתהייה שוב שלי
אני רוצה שהזמן כבר ייגמר
ושאבא זמן את שעונו יתחיל למהר
אני רוצה לראות שוב את פניו
ורוצה שוב לנשק את שפתיו
אך תמיד יש מכשול בדרכי
והפעם המכשול הוא אהבתי
וכל זה קורה בגלל המרחק
שכרגע הוא ממש לא מתקתק |
|
|
במה - לזכור,
ולא לסלוח.
ניצולי "שואת
הבמה". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.