אני שוחה בים,
ים שכולו אדום,
אני סוגרת את העיניים
ושומעת שקוראים לי שניים.
הם קוראים בשמי
וצועקים תפתחי, תנשמי,
אני לא מבינה מה קורה לי,
אני נחנקת בתוך עצמי,
מרגישה דם נכנס לנשמתי.
אני נמצאת בחלום,
חלום שאין בו שום דימיון,
חלום בלי רגשות,
חלום בלי ציפיות ומחשבות,
רק ריחוף בלא מודע,
במה שאף אחד לא ידע.
אני קוטפת פרחים בלי לדעת למה,
אני כותבת שירים בלי לדעת על מה
והזמן עובר בלי לשים לב לאף דקה
ואני עדיין נשארתי אותה ילדה,
שמחכה לרגע של שמחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.