[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רונה רום
/
אתמול בכיתי

"ופה מתחיל הגשם
גם קר לי בלעדיו
ואף אחד לא מחבק אותי
ולא שואל אם קר לי"
(אביב גפן, לילה)


אתמול בכיתי זה התחיל בבכי מאד אישי, של בדידות בעיקר. המשיך
בבכי של דאגה עמוקה ונגמר בבכי על כל עוולות העולם. לקחתי
לעצמי את כל הרע, שלאחרים לא יהיה. שיתרכזו בדברים יותר יפים.

כשבוכים בכי של בדידות מרגישים כאילו לא משנה כמה יגידו לך
שאוהבים אותך ולא משנה כמה יחבקו אותך- אין לך אף אחד ליפול
עליו. אין לך אף אחד. את לבד. זה יוצר תחושת ואקום בלב, כאילו
שאבו ממך הכל. נשארת כאב נטו.

בכי של דאגה זה קצת אחרת. במקום ואקום בלב, מרגישים שהלב נמחץ.
וכל מה שאפשר לעשות זה לקוות שיהיה בסדר, לקוות שלא תהיה סיבה
לדאוג יותר.

ובכי על כל עוולות העולם... זה לא בדיוק ככה, יותר נכון בכי על
כל חוסר הצדק בעולם שנוגע לי.
זה בכי עם דקירה בלב. זה הבכי הזה שכל מה שרוצים לעשות זה
לצרוח לשמיים.לצרוח שדי, שמספיק, שזה לא בסדר ושמישהו כבר יבוא
לתקן הכל. ובתוך זה מסתתר לו גם בכי של ייאוש, כשכבר מבינים
שלא משנה כמה תצרחי לשמיים, כלום לא ישתנה, לא פה...

וכל מה שנשאר זה לבכות.
ומפה והלאה יש רק בכי של ייאוש ובדידות







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש לי חבר
שקוראים לו
מוחמד אבל הוא
כבר לא פה!





הגיע זמן שלום!


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/11/03 0:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונה רום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה