שוכחת, יותר נכון משתדלת לשכוח, כי לא היה טוב, על מי אני
עובדת?
אני מתערבבת בתוך השיכחה המזוייפת הזאת,
כן התגברתי, נכון, אבל על מי אני עובדת?
אני רק חושבת עלייך ויש לי מליון ציפורים קטנטנות בלב. אני
מנסה לשכנע את עצמי ללא הועיל, רוקמת סיפורי שיכחה שדיי
שמעשעים אותי.
בודה סיפורים חדשים שיפתיעו אותי, לפחות המחשבות הן בחינם.
אז אני מספרת לכולם שזה באמת עבר, עובדת גם על עצמי ואז זה
פשוט קורה, אתה צץ לך פתאום בלי הודעה מוקדמת, סליחה אבל אני
הסכמתי? ביקשתי? הרשיתי?
נכון אתה חוצפן, נכון אני מזוכיסטית, נכון מגיע לי.
אני רק רוצה שתעלם.
לתמיד הפעם.
אפשר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.