אבי שקד / עגמומיות נצח |
שוב אתה נולד
מתכסה בצבעים
החורף אינו סוער
סגרירותו מלבבת
אם כי קודר בהתנהלותו
וכשאתה לבד
אתה נשמע יותר עמוק
נבלע בצבעוניותם
רב הגוניות שלהם משליכה עליך
את פיסות הסתיו
עלי זהב
מחזירה לך תקווה שנדמה אבדה
צבע לחיים אפורים
הכל זורם,
באיטיות,
תחושה מוכרת שחוזרת,
כבר היית שם.
ואתה חוזר לחיקם
נבלע בצבעוניותם
המחמיאה לך
הלוקחת ממך
נגרר ונגרר
נשבר ונשאר
שגרת נצח ללא סוף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|