שני שירים לזכרו של יצחק רבין

אלה  תולדות
א
ונחש.
והאדם גורש,
וחווה בעצב שכזה,
עד עצם היום הזה.

ב
באלהים.
בן שנולד בעצב, שלח יד
חורשת באחיו העולה כמנחת הבל.
והם, כלומר המת והחי
מתרבים בנו ובזה
עד עצם היום הזה.
ג
ואחריי המבול.
ולפניי איש צדיק, תמים ונח
ויונה שלא מוצאת מנוח.
וזוג סדרתי מזה
ותיבות רוחשות מזה
עד עצם היום הזה.

ד
וכוכב.
ואברם זרע בהגר,
כפרא את  ישמעאל למדבר.  
עם שריי סיפר כמו כל מאוהב
שסתם ירח ורוח, חול וסתיו. ובשחוק
עמה שכב.
רק  יצחק נותר עקוד במחזה
עד עצם היום הזה.

ה
ומשתכלל.
ונמשך הסיפור, כזכור, עם יעקב - ישראל
ועשו הלזה,
עד עצם היום הזה.

ו
בחלום.
אני שם, עם יוסף בבור יפה,
באשת פוטיפר ובלחמה הוזה, בהקיץ
אני כאן, עם סולם, עד עצם היום הזה.

ז
ואז,
משה הורג מצרי,
מצרי הורג עברי,
וחוזרים חלילה
ומכים על החזה
עד עצם היום הזה.


ח
מחר אולי.
עטורי קוץ, חגורי מופת וגאון,
"בשוב ה' את שיבת ציון".
נודענו: בין ירדן לים
תקוע לנו עם.
ושוב מנת הדם.
והכוהן מזה ומזה
עד עצם היום הזה.

ט
לפני השער.
בנינו הבית, עקרנו כזית,
כאילו וכזה,
עד עצם היום הזה.


י
מתפלל בנעילה.
שלום עליכם.
שלום חוזה.
שלום חבר,
שלום מלאכי שלום
בטוח. שלום במרומיו,
שלום על ישראל,
שלום, שלום.


יא
רודף ומוסר.
עד שיצחק מעקודי הבית
נלכד ובפיו עלה של זית.
או אז קמו עליו עשבים,
זרועים באור שלושה שותפים
בא אדם,
וימרח את החלום בדם
וי  יצחק.
ויטמן. בחול. וכוכבים לרוב בהר החוזה.
עד עצם היום הזה.

יב
אין סוף.
מתרושש תוהו
אדמה אש  בואו ואין
רוח על פני המים ואדם
איננו ואין מורא שמים ואיש
הישר בעיניו יעשה.
ונדליק עוד נר ונחזה
בנפלאות הימים ההם בזמן הזה.

פרשת אל תשלח

שיר המעלות
לאברהם שירד כבר מזמן
מבימת הכבוד. והלך

אך יצחק עוד דימה לשמוע
בענות גבורה: "האיל בסבך".

שיר המעלות ליורד לבדו בצעד בוטח
לא מביט לאחור במעלות המזבח.

שיר המעלות
ליצחק היורד לקול מצהלות
עם רב.

ולא היה שם אב, לא היה אדם
לא היה שומר
מאבטח שישמע את זעקת המלאך
לרוצח: "אל תשלח".

שיר המעלות לשומר
אשא עיניי, מאין
הנה לא,
ינום ולא,
יישן ולא
יבוא.

ואולי ידע  השופך
שהאב כבר הלך ואין
שומר מאבטח, ואין אדם ואין
מלאך שיאחז בידו ויצעק: "אל
תשלח".

למנצח מזמור לבני קרח:
כי יימצא חלל בכיכר
נודע מי הכהו,
לאן ישא איש עיניו
בשמים אין.
באין איתן ירחץ כפיים.

מזמור לבני קרח
למנוצח עלי נבל ואקדח:
המוכה מאחור לא ישוב מבור, אך
אל נשיר
            ואל נסלח
                           ואל נשכח
                                           את
                                                   השיר
                                                           
 למעלות