אביב בן-אברהם / כשנעמי עצובה |
העלים נושרים
והשמש בוכה,
כי קר לה בפנים
והעולם
קופא במקום ומחכה,
שנעמי שוב תחייך ויהיה
יום יפה.
כשנעמי עצובה,
השמיים שחורים
והרדיו שותק
וכל השירים מתים
והעולם
קשה לו לנשום,
הוא מחכה
שנעמי שוב תחייך ויהיה
יום יפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|