|
ריח שמוכר לי מימים שעברו
עובר לי באוזן וחוזר לאחור
המראות שבעין הלכו וגוועו
כשבכיתי וחיכיתי לבא שבתור.
ישבתי בבית תפרתי תקוות
בתוך הדימיון קווים ונקודות
כשהחוט והמחט הפכו לנראים
מת לי במוח, שבקתי חיים.
זה לא קל אבל זה גם לא קשה
פשוט לצאת מהמוח הזה
שהכול בו נרשם ונחרט בו הכול
אני לא רוצה.
אני גם לא יכול.
אבק שבדרך תלה בי דמעות
חלומות שנגוזו הפכו לי לשביל
והשביל שנקרה לי הגיע לסוף
כשאמרתי מספיק ונפלתי קליל.
פתאום היה אור וראיתי הרבה
ממה שפספסתי כשהייתי עוד חי
זה לא שאני מת, אני רק הוזה
מה היה אילו, ואילו היה אולי.
זה לא קל אבל אני רוצה
רק לצאת מהמוח הזה
הכול בו רשום וחרוט בו הכול
אני יודע שאני חושב שאני יכול. |
|
|
"אתר, לאלתר" -
בטח אפשר לעשות
עם זה משהו...
"במה חדשה - אתר
לאלתר!"
לא...
"בוא לאתר במה
חדשה - לאלתר!"
לא...
"לאלתר, במה
חדשה - אתר
הבית"
לא...
"אתר במה חדשה
לאל..."
לא! לא! לא!
לא!
למה לעזאזל זה
כל כך קשה?!
צרצר, בסלוגן
ארס-סלוגני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.